וארא -
להיות אב
חוקרים רבים התעמקו בשאלה מהי הצלחה? האם הצלחה נמדדת בשווי נכסים וחפצים יקרי ערך? או אולי הצלחה היא קריירה מרשימה הכוללת מגוון תארים בכירים? האם הצלחה היא להיות מומחה עולמי בתחומך? אולי הצלחה נתפשת כהקמת משפחה מאושרת (+ כלב)? או לחילופין אולי הצלחה נמדדת במספר העוקבים ברשתות החברתיות?
נראה כי הצלחה הוא מושג רב תחומי ורב ממדי, אך בעיקר סובייקטיבי. אף ההגדרה המילונית תומכת בגישה זו ומגדירה הצלחה כ- 'השיג את מבוקשו'. בלה בלייכר ולביא סיגמן בספר משחקי הכוחות התייחסו למונח זה וציינו כי "הצלחה מוגדרת על ידי כל אחד באופן אישי וסובייקטיבי".
מכאן ההגדרה של המונח הצלחה היא למעשה זו שאדם מגדיר לעצמו. לכן על הצלחה להימדד בעיקר ביחס לציפיות האדם מעצמו, תוך הבנה של: (1) נקודת המוצא ותנאי הפתיחה בחייו, (2) יכולת להתמיד באופן קבוע כדי לאפשר התקדמות עקבית וכן  (3) הפוטנציאל הטמון באדם.
על כך בפרשת השבוע פרשת וארא שם נאמר:
"וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב–בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" (שמות ו', ג')
רש"י מפרש: "וארא אל האבות". פירוש זה של רש"י תמוה לכאורה, שכן נראה כי הוא חוזר על הנאמר הפסוק.
נשאלת השאלה,
מה מחדש רש"י בפירושו?
נשיב,
בספר בראשית מתוארת הדרך בה הגיעו האבות להכרה בבורא עולם. באופן מעניין כל אב הגיע להכרה בבורא בדרך ייחודית. נפרט:

• אברהם – על ידי התבוננות בטבע, בחילופי הזמנים ובמחזוריות. אברהם הגיע להכרה בבורא על אף הרקע המשפחתי, שהרי אביו ייצר ומכר פסלים לעבודה זרה.
• יצחק – על ידי מסירות נפש טוטאלית שהלך להיזבח על אף היותו צעיר ואעפי"כ לא התנגד.
• יעקב – על ידי עבודה יומיומית. כינויו של יעקב – יושב אוהלים (אוהל = תורה) ועסק גם ברעיית צאן, שתי פעולות הדורשות טיפול יומיומי קבוע ועקבי.

מהדרכים המגוונות שהגיעו האבות להכרה בבורא, לצד כך שזכו למעמד אבות האומה והעמידו דורות שימשיכו דרכם, לומדים 2 לקחים מנהיגותיים:

1. הדרך להצלחה סובייקטיבית ולכן מגוונת – כל אחד יכול להצטיין בתחומו ולהגיע לשלמות אישית בדרכו שלו. שכן אפשר להגיע להגשמה עצמית בדרכים שונות, כל אדם בוחר את הדרך המתאימה לו ולתכונותיו.
2. כל אחד יכול להיות 'אב' – אמנם גם העמדת דור המשך היא חלק ממוטיב ההצלחה בעיני רבים, אך ניתן להתייחס למונח 'אב' לא רק בהיבט הביולוגי אלא גם בהיבט המטאפורי – אב לרעיון / מיזם / המצאה וכו' (כדוגמת: 'אבי תורת היחסות'), בדומה לאבות האומה שכל אחד מהם: אברהם, יצחק ויעקב, התחיל והנחיל רעיון ואידיאה חדשים לעולם (=מפורט בפוסט נפרד).

באופן דומה התיאור בבראשית (ד', כ'"א) "הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב", עפ"י רד"ק יובל היה 'הראשון בחכמות הניגון'. כך אדם הזוכה להגשים עצמו, להנחיל הגשמתו לדורות הבאים וכך לתרום לבנייתו של העולם מכונה אב.
מכאן כאמור נראה כי הצלחה נובעת לא רק מהישגים אלא בעיקר מתחושה סובייקטיבית של ייעוד, שליחות ומשמעות. בסופו של יום, הצלחה אינה נמדדת רק במספר התעודות התלויות על הקיר, בשווי החפצים והמזומנים בבעלותך, בתהודה כלפיך ברשתות החברתיות, או בגודל משפחתך. הצלחה נובעת מבפנים, מהלב. כשאדם מגיע לתחושת שלמות הוא מנחיל ותורם את ייעודו ושליחותו לעולם, בדרכו הייחודית, בדומה לדרך האבות. אין ספק כי בכוחו של כל אחד להצליח ולהיות 'אב' – זו מהותה של הצלחה.
 
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.