שמות -
גיוס מבחוץ
עפ"י הפתגם: מטאטא חדש – מטאטא טוב מנגד, מטאטא ישן מכיר את כל הפינות… ארגונים רבים מיישמים את ערך הניוד הפנימי, לרוב מדובר בצעד מבורך כפי שנדון לא מעט בבלוג זה. עם זאת, גם לגיוס מבחוץ יתרונות חשובים בעיקר בהיבטי חדשנות ורעננות. שכן עובד חדש מביא עמו גם את הידע והניסיון שצבר מחוץ לחברה, לא רק בהיבט מקצועי-פרופסיונלי אלא גם בהיבטים ארגוניים, תהליכיים ותרבותיים, שבאים לידי ביטוי למשל: בגישה, נקודות מבט ושיטות להתמודדות עם מגוון אתגרים, כמו-גם נהלים, תהליכי עבודה, שגרות ומנגנונים ולעיתים אף ידע חדש ועדכני. לא בכדי ארגונים נהגו להחתים עובדים על סעיף תקופת צינון ואי תחרות במעבר לעבוד אצל מעסיק מתחרה.
עובד חדש הוא בנצ'מרק בין-ארגוני, בעצם נוכחותו מעשיר את הארגון במשב רוח חדש ורענן, מעין וונטילציה של האוויר הפנים-ארגוני שמהווה גם הזדמנות פז ללמידה ובחינה מחדש של שיטות העבודה הקיימות מנקודת מבט רעננה.
על כך בפרשת השבוע, פרשת שמות שם נאמר:
"וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת-פַּרְעֹה וַיְהִי-לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ" (שמות ב, י)
נשאלת השאלה,
מדוע הכתוב מספר שבת פרעה התייחסה למשה כבנה?
נשיב,
נראה שכדי שמשה יוכל למלא את שליחותו ההיסטורית ולממש מנהיגותו, היה צריך "לבוא מבחוץ". בני ישראל עם שפיתח מנטליות של עבדים נכנעים, כך למשל מצרי מכה עברי ואף אחד לא מתנגד ומתקומם למרות שהעבדים רבים והשומרים בודדים, כשראה זאת משה אזר עוז והיכה את המצרי. דוגמא נוספת, כאשר משה עד לרועים המגרשים את בנות יתרו, מבלי שהכיר אותן או את אביהן – כהן מדין, קם והושיען.
עיצוב אופיו והתנהגותו של משה אשר שונה מהותית מנכנעות בני עמו, נובע מכך שמשה גדל בסביבה שטיפחה בו את חוש הצדק ואת הרוח להילחם בעושי עוול. ילדותו בארמון המלך כבנה של בת פרעה אפשרה לו גם להתפתח, להתעשר ולרכוש השכלה ותרבות שהייתה נחלתם של בני המעמד הגבוה. לכן כאשר משה מגיע מחוץ לארץ גושן ועולם העבדות אלא מתוך הארמון כאדם חופשי המוכן אף להילחם עבור העם, גילו לו כבוד, אמון ונכונות לקבל מנהיגותו.
מכאן שהפירוט כי משה גדל כבנה של בת פרעה מטרתו להדגיש כי על אף היותו בן לעם העברי היה שונה מהם. תנאי הסביבה המלכותיים, למעשה תרמו לעיצוב משה לייעודו המנהיגותי וסייעו לגיבוש היסודות לגישה חדשה ורעננה שגם קוראת תיגר על המציאות הקיימת.
במציאות הדינמית בכוחו של אדם חדש שאינו כבול למוסכמות הארגוניות להביא עמו בנוסף למקצוענות גם עולם תוכן חדש ורענן – 2 פרמטרים שערכם לעיתים לא יסולא בפז. יש לבחון כל מקרה גיוס לגופו ולבחור המדיניות הרצויה – ניוד פנימי או גיוס חיצוני, לאור המטרות המוגדרות ובחינת היתרונות והחסרונות שבבסיס כל אפשרות. כך למשל במקרה של משה אפשרות "הגיוס החיצוני" לתפקיד מנהיגותי היה נכון יותר. שכן, כבנה של בת פרעה, משה הביא גישה חדשה ורעננה ובכך הפיח בבני עמו תקווה, היה בו אומץ לבקש ממלך מצרים "שלח את עמי" ולהנהיג את בני ישראל מעבדות לחרות.
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.