- י"ד אייר ה'תשפ"ד 22/05/2024מת מפצעיו לוחם צה"ל לירון יצחק מפ"ת שנפגע לפני יומים מפצמ"ר ברצועת עזה- לירון היה אמור להנשא בעוד שבועיים- יהי זכרו ברוך
- כ"ב תשרי ה'תשפ"ד 07/10/2023מצב חירום - מענה ומידע לציבור
כתבות
פרשת השבוע ′בא′ קחו אחריות – על הדבש ובעיקר על העוקץ
ה' שבט ה'תשפ"ג 27/01/2023
גליה אלמליח-הרמן
בא -
קחו אחריות – על הדבש ובעיקר על העוקץ
מנכ"ל סיפר כי הדמות שמעוררת בו השראה הוא מנהל שאמר לו: ההצלחות שלך – הכישלונות עלי. בבסיס משפט זה טמונה ההבנה כי באחריותו של מנהל לתת לעובדיו את כל האמצעים, המיומנויות, ההכשרה והכלים אליהם הם זקוקים כדי להצליח בתפקידם. במילים אחרות, באחריות המנהל לייצר לעובדים סביבה שקטה וביטחון פסיכולוגי כדי לאפשר להם לפעול, להצטיין, ללמוד, להתפתח, להעז ובעיקר לחוש בעלי השפעה ומשמעות.
מנגד, יש מנהלים שלא קיים בלקסיקון שלהם המילים: 'טעיתי' או 'נכשלתי'. אם הצליחו – זה בזכות הכישורים שלהם. אם נכשלו – כולם אשמים, מלבדם… (- "לא בוצע תכנון נכון", "היו בעיות בייצור", "לא היו מספיק אנשי צוות" ועוד).
נראה כי אחת התכונות המשמעותיות של מנהיגות-ניהולית היא תחושת השותפות המלאה ונטילת אחריות כוללת. שכן היכולת לתת קרדיט לעובדים ולפרגן על הצלחות ומנגד לשאת באחריות על אי הצלחות – מעניקה רשת ביטחון פסיכולוגי החיונית להצלחת העובד.
על כך בפרשת השבוע, פרשת בא שם נאמר:
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח: כָּל-בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ" (שמות יב, מג)
חג פסח, זמן המציין אירוע מכונן בחיי האומה של מעבר ממצב של עבדים לעצמאות אישית ורוחנית. פסוק זה מציין כי חוקת הפסח בעיקרה ש-"כָּל-בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ". עפ"י רש"י, בן נכר – "שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים ואחד נכרי ואחד ישראל מומר במשמע".
נשאלת השאלה,
מדוע ישראל מומר לא יכול להשתתף בקורבן פסח? הרי בתפילת 'כל נדרי' אומרים: "אָנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל עִם הָעֲבַרְיָנִים" וכן בתענית ציבור נאמר: "כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית" (מסכת כריתות דף ו, ע"ב), מדוע אם כן החוקה מצווה כי בן נכר לא יכול לחגוג את חג הפסח? מה שונה פסח מכיפור או מתענית ציבור?
נשיב,
על פי פירוש פרדס יוסף – שותפות גורל בין חלקי העם לא מתבטאת רק בחגיגות ובהצלחות, אלא כאשר אדם קושר עצמו עם העם ומוכן לקחת חלק גם במצבים פחות נעימים, זה מוכיח שכוונתו אמיתית. לכן כאשר בא אדם בימי התענית, כדוגמת צום כיפור ותענית ציבור ומוכן להתענות עם הקהל – אז כאשר יחגגו ויאכלו את קורבן הפסח הוא מוזמן ורצוי. מנגד, נראה שהפסוק מתייחס לישראל מומר שמעוניין להשתתף בשמחות ובסעודות אך לא במצוות ובמנהגים הפחות חגיגיים, אינו לוקח אחריות כוללת ושותפות מלאה ומכאן גם הבסיס לחוקה להדירו מלחגוג את חג הפסח.
באופן דומה נאמר למשל גם על ירושלים: "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה" (מסכת תענית ל, ע"ב), שנאמר: "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ" (ישעיה, סו, י).
הניסיון מצביע כי לא ניתן להתנער מאחריות באופן סיסטמתי ולאורך זמן. מנהלים שהם דמות משמעותית לעובדיהם, הם שותפים מלאים הלוקחים אחריות כוללת – לא רק על הדבש אלא בעיקר על העוקץ, למרות אי הנוחות הכרוכה בכך. זה מה שעושה אותם לדמויות מעוררת השראה, שבהחלט רצויות גם סביב שולחן הפסח….
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
קחו אחריות – על הדבש ובעיקר על העוקץ
מנכ"ל סיפר כי הדמות שמעוררת בו השראה הוא מנהל שאמר לו: ההצלחות שלך – הכישלונות עלי. בבסיס משפט זה טמונה ההבנה כי באחריותו של מנהל לתת לעובדיו את כל האמצעים, המיומנויות, ההכשרה והכלים אליהם הם זקוקים כדי להצליח בתפקידם. במילים אחרות, באחריות המנהל לייצר לעובדים סביבה שקטה וביטחון פסיכולוגי כדי לאפשר להם לפעול, להצטיין, ללמוד, להתפתח, להעז ובעיקר לחוש בעלי השפעה ומשמעות.
מנגד, יש מנהלים שלא קיים בלקסיקון שלהם המילים: 'טעיתי' או 'נכשלתי'. אם הצליחו – זה בזכות הכישורים שלהם. אם נכשלו – כולם אשמים, מלבדם… (- "לא בוצע תכנון נכון", "היו בעיות בייצור", "לא היו מספיק אנשי צוות" ועוד).
נראה כי אחת התכונות המשמעותיות של מנהיגות-ניהולית היא תחושת השותפות המלאה ונטילת אחריות כוללת. שכן היכולת לתת קרדיט לעובדים ולפרגן על הצלחות ומנגד לשאת באחריות על אי הצלחות – מעניקה רשת ביטחון פסיכולוגי החיונית להצלחת העובד.
על כך בפרשת השבוע, פרשת בא שם נאמר:
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח: כָּל-בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ" (שמות יב, מג)
חג פסח, זמן המציין אירוע מכונן בחיי האומה של מעבר ממצב של עבדים לעצמאות אישית ורוחנית. פסוק זה מציין כי חוקת הפסח בעיקרה ש-"כָּל-בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ". עפ"י רש"י, בן נכר – "שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים ואחד נכרי ואחד ישראל מומר במשמע".
נשאלת השאלה,
מדוע ישראל מומר לא יכול להשתתף בקורבן פסח? הרי בתפילת 'כל נדרי' אומרים: "אָנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל עִם הָעֲבַרְיָנִים" וכן בתענית ציבור נאמר: "כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית" (מסכת כריתות דף ו, ע"ב), מדוע אם כן החוקה מצווה כי בן נכר לא יכול לחגוג את חג הפסח? מה שונה פסח מכיפור או מתענית ציבור?
נשיב,
על פי פירוש פרדס יוסף – שותפות גורל בין חלקי העם לא מתבטאת רק בחגיגות ובהצלחות, אלא כאשר אדם קושר עצמו עם העם ומוכן לקחת חלק גם במצבים פחות נעימים, זה מוכיח שכוונתו אמיתית. לכן כאשר בא אדם בימי התענית, כדוגמת צום כיפור ותענית ציבור ומוכן להתענות עם הקהל – אז כאשר יחגגו ויאכלו את קורבן הפסח הוא מוזמן ורצוי. מנגד, נראה שהפסוק מתייחס לישראל מומר שמעוניין להשתתף בשמחות ובסעודות אך לא במצוות ובמנהגים הפחות חגיגיים, אינו לוקח אחריות כוללת ושותפות מלאה ומכאן גם הבסיס לחוקה להדירו מלחגוג את חג הפסח.
באופן דומה נאמר למשל גם על ירושלים: "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה" (מסכת תענית ל, ע"ב), שנאמר: "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ" (ישעיה, סו, י).
הניסיון מצביע כי לא ניתן להתנער מאחריות באופן סיסטמתי ולאורך זמן. מנהלים שהם דמות משמעותית לעובדיהם, הם שותפים מלאים הלוקחים אחריות כוללת – לא רק על הדבש אלא בעיקר על העוקץ, למרות אי הנוחות הכרוכה בכך. זה מה שעושה אותם לדמויות מעוררת השראה, שבהחלט רצויות גם סביב שולחן הפסח….
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
ידיעות בקצרה
ספורט
"בשביל הספורט" טור דעה מאת שי מייבסקי חותמות של מאני טיים
15/05/2024
כתבות
מת מפצעיו שבועיים לפני חתונתו, לירון יצחק לוחם צה"ל מפ"ת
15/05/2024
כתבות
צפו בקבלת הפנים לחתן התנך העולמי דוד שאשא מפ"ת כשהגיע לביתו
14/05/2024
כתבות
המומלצים לקבלת ′יקיר העיר′ 2024
09/05/2024
כתבות
אפילו מקווה ייבנה ב"מטרו ארלזורוב"
09/05/2024
כתבות
סערה ביב"ע נחלים; הורים ותלמידים הקימו מתחם אוהלים בישיבה
01/05/2024
מקומי
פ"ת זוכרת את ניצולי השואה
30/04/2024
כתבות
אירוע פלילי חמור הלילה בפ"ת
09/04/2024
חינוך
די ג′י אולפניסטית
02/04/2024
מלחמת "חרבות ברזל" בפתח תקווה
מתפללים לשחרורם
14/11/2023