בשבועות האחרונים, מאז ההכרזה של שר האוצר וראש הממשלה שהגיעו בניהם להבנות לגבי תקציב המדינה והתוספת הנדרשת לתקציב הביטחון, לא היה מוסף כלכלי בעיתון או פרשן תורן לענייני כלכלה שלא אמר את המילים ״גרעון בתקציב״, ״יחס חוב תוצר״ ו״הכנסות המדינה ממיסים״. אם יש פרשן שלא אמר אותם – הוא לא יצא ידי חובתו.
 
לפי ספר התקציב שהונח על שולחנה של הממשלה הגרעון הממשלתי בשנת 2015 יעמוד על כ 38 מיליארד ש״ח. לא נעים.

גרעון זה הוא בעצם הלוואה שהממשלה תיקח השנה  לצורך כיסוי הוצאותיה ובגין הלוואה זו על הממשלה לשלם קרן וריבית. רק לסבר את האוזן, בתקציב הנוכחי מוקצים כארבעים (!) מיליארד שקל להחזרי ריבית בלבד וכתשעים ושש (!) מיליארד שקלים על החזר קרן. הסכום הזה שווה להקצאה בתקציב 2014 של משרד הביטחון, משרד החינוך, הביטוח לאומי וההשכלה גבוהה יחד.
 
 למה אנחנו מחזירים סכומים עצומים כאלו כריבית?

ממשלות העבר היו צריכות לשלם משכורות לעובדי המדינה, לשלם פנסיות תקציביות ולחפות על חוסר היעילות שלהן. אף ממשלה לא באמת רצתה להתמודד עם הגרעון המבני של תקציב המדינה ולכן בחרה "לגלגל את זה הלאה" ולשלם את ההוצאות על ידי הלוואות שהממשלות הבאות אחריה ידרשו להחזיר.
 
אם הגעתם עד פה אתם בטח שואלים: למה זה בעצם מעניין אותי?

לי יש משכורת נתונה והוצאות ממוצעות שבהן אני מתנהל. יש לי משכנתא והלוואות שעליהן אני משלם קרן וריבית ותאמינו לי שזו התמודדות מספיק מסובכת עבורי. למה אני צריך להטריד את עצמי בבעיות הריבית וההלוואות של הממשלה?

לא נעים לי להיות זה שמבשר את הבשורות הרעות, אבל זאת לא הבעיה של הממשלה, זאת הבעיה שלך. את ההלוואות שהמדינה לוקחת לא יחזיר שר האוצר מכיסו ואף אחד לא יבקש ממנו לתת ערבות אישית עבור הכסף.
 
אתה עתיד להחזיר את המשכנתא העצומה הזאת בשנים הקרובות; אם על ידי מיסים נוספים או על ידי הפחתת השירותים שהממשלה תעניק לך. המצב הזה ימשך כל עוד הממשלה תמשיך להתעלם מהגרעון המבני שבו היא נתונה. הממשלה צריכה לבצע טיפול שורש בחוסר היעילות שבה, דוגמת השכר הגבוה של המגזר הציבורי, למרות שזה עלול להפוך כמה אנשים ל"לא פופולאריים".
 
מזל טוב, משכנתא.