בשעה 3 בצהריים אמורים להתכנס כמה מחברי מועצת הרבנות הראשית לישראל לדיון דחוף, בו הם אמורים לאשרר את כתב 'כושר רב עיר' שניתן בזמנו בעל-פה לרב אריה שטרן. אישרור 'כושר' זה הוא תנאי כדי שהרב שטרן יוכל להתמודד על תפקיד רבה של ירושלים, תפקיד אליו הוא נושא עיניים כמועמדה של הציונות הדתית ונהנה אף מתמיכתו של ראש העיר ניר ברקת.

כידוע, רבנים רבים, מהם מוכשרים ובעלי מעמד הלכתי פחות מהרבה מזה של הרב שטרן, גם הם קיבלו את ה'כושר' הזה בבחינה בעל-פה (כך נהג הרב הראשי לשעבר הרב אברהם שפירא זצ"ל, וכך עשו לא פעם, רבנים ראשיים אחרים),

הכל היה יכול להיות פשוט וקל, אם במשאל טלפוני בין חברי מועצת הרבנות הראשית, ערב החג, היו כל הרבנים מאשרים בטלפון את מתן מסמך ה'כושר' בהסתמך על האישור שניתן בעל –פה לפני שנים וכן מהיכרות עם הידע של הרב שטרן.

אלא, שאחד מארבעת הנשאלים, הרב שלמה שלוש, רבה הראשי הספרדי של חיפה (כרגע אין שם רב ראשי אשכנזי, אבל לא לתלות יותר מדי תקוות. בגוף הבוחר שם לחרדים רוב מכריע), השיב כי הוא מעוניין לקיים על כך דיון. בישיבה, לא בטלפון. וכך, הישיבה זומנה דחוף להיום בצהריים.

אותו הרב שלמה שלוש, השעה עצמו מלעסוק בענייני הכשרות בחיפה, לאחר שבינואר השנה הודיע היועץ המשפטי לממשלה על המלצתו להגיש נגד הרב שלוש כתב אישום, בכפוף לשימוע, על עבירות מרמה והפרת אמונים, לכאורה, כמובן.

שרת המשפטים, ציפי לבני הודיעה אז כי תפעל להשעייתו המיידית של הרב גם מעיסוקו כדיין וראב"ד, זאת עד מיצוי ההליכים המשפטיים.

בפועל – זה לא קרה, וגם טרם הוגש כתב אישום (בעיה בפני עצמה. לענ"ד בטח בכל הקשור לאנשי ציבור יש לצמצם בחוק את פרק הזמן בו ניתן למשוך את העניין פתוח).

ובכל זאת, לעניות-דעתי, רב ראשי לעיר, דיין וראב"ד, שעננה כזו מרחפת מעל ראשו, נכון היה לו היה משעה עצמו גם מלשבת בדין וגם מלקבוע לאחרים. נכון, אדם זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו, אבל כשבאנשי ציבור עסקינן – אסור שרבב יהיה על בגדיהם, ומבחינתי, החלטה של יועץ משפטי לממשלה להעמיד לדין – היא רבב, עד שיובהר אחרת. בטח כשמדובר באישיות תורנית, ממנה ניתן לצפות להתנהלות מוסרית גבוהה אף מעבר לדרישות החוק.

ומהפרט אל הכלל. מה צפוי בישיבה בצהריים בבית הרבנות הראשית? אם יכפו שם הצבעה חשאית בעניינו של הרב שטרן, יותר מסביר כי הוא לא יקבל את ה'כושר'. יותר מדי כוחות חרדיים – שלוחיהם של הרבנים הראשיים לישראל – בוחשים בקדירה כדי לסכל היבחרו. להם יש את הרב שלזינגר, את הרב משה חיים לאו (הבן של, האח של), וגם הרב יעקב שפירא ראש ישיבת 'מרכז' עדיף בעיניהם על פני הרב שטרן. ההערכה היא כי רק אם תהיה הצבעה גלויה, יש סיכוי לרב שטרן לקבל את מה שמגיע לו בדין, את התעודה. אגב, חלק מאלה שאישור לרב שטרן את 'כושר עיר' בזמנו במבחן בעל-פה, יושבים היום במועצת הרבנות הראשית. מעניין אם הם יזכרו זאת...

אגב, לו היה מבקר המדינה מעמיק קצת יותר בסוגיה, הוא היה מוצא מספר רבני ערים מכהנים, שלא יכולים להציג בלשכותיהם את התעודה בכתב, כי אין להם אותה. בדיוק מאותה סיבה שלרב שטרן אין, נכון לרגע זה.

מה שבטוח, שמי שמצפה ממני שאכבד את הרבנות הראשית לישראל, רק בגלל שככה קוראים לה, ולא משנה מה מתחולל בקרבה – הגיע לכתובת הלא נכונה. בושה, בושה, בושה. "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם"? אולי בעולם, כאן בטח שלא.
(צילום: וויקיפדיה)