אמנם שיר ה'סלפי' הוא שיר עם תלבושות, מילים וריקודים מהמקום הכי נמוך בתל אביב, אבל זה מה שהילדים בדור שלנו אוהבים ולא נוכל להכניס אותם לאולם עם כסאות עץ ובמה קטנה, עליה יעמוד מוני מושונוב וישיר את שירי ארץ ישראל הישנה והטובה. היום הדור החדש צורך 'קלאסה' ותחכום. הוא כבר יודע שהמערכה הבאה עם החמאס זה רק עניין של זמן, הוא יודע לפענח את הסיטואציות שמוצגות ברמזור ואף הוא יודע להסביר לנו, המבוגרים, את הפאנץ' ליין בכל קטע קומי של ה'פרלמנט', ובשלוש מילים- הוא לא תמים!

ה'חומר למחשבה' בנושא זה, שמופץ בימים אלו באינטרנט, הוא סרטון שמראה לנו שני פנים לפסטיגל ששינה איפור מקצה לקצה, בסך הכל בשלושים שנים של חינוך דורות. אז מה היה לנו אתם שואלים?

1984- מוני מושונוב יחד עם סגל שכולל את טובי הזמר של אותה התקופה, בועז שרעבי ואילנה אביטל, וכמובן הגדולים מכולם- חבורת ה'הופה היי'- עוזי חיטמן ויגאל בשן, עומדים בשורה סימטרית ורוקעים צעד אחד קדימה עם יד נשלפת לפנים בסימולטניות מדויקת. שרים בקול ורון את השיר "יד ביד" של עפרה חזה. מסך התפאורה כחול ומרגיע, ובקיצור ילדות תמימה ויפה.

2014- חבורת גאליס ועוד כמה חבורות 'מא-גניבות' רוקדים בפיזוזים על הבמה, דופקים סלפי למצלמה, שרים בקול פזמון 'אני מת על עצמי' ומחברים עוד כמה תנועות של נרקיסיזם במיטבו. הרעש גובר והתלבושות פוחתות. אך לרגע קט, אי שם בסוף השיר, הפאנץ' ליין של השיר הזוועתי הזה מגיע- "תעזבו אתכם מסלפי, תפסיקו כבר ללחוץ, ידיים באוויר וכולם עכשיו לקפוץ".

אהבתי. זאת אומרת, לא יכולתי לסבול כל רגע מהשיר הזה עד הרגע הזה שעשה לי טוב על הלב. לא יותר מחמש שניות שינו את דעתי על השיר הנוראי הזה. הסרטון המחאתי שמסתובב ברשת לעומת זאת, מסתיר ומתעלם לגמרי מהמסר שרצו להעביר לילדים. השאלה הגדולה היא- "האם הילדים יבינו?". וכאן, יהיה לי חבל על כל ילד שייצא מההופעה ויחשוב שהמצלמה היא החברה הטובה ביותר של האדם. לא שאני אומר שהוא לא חשב את זה לפני כן, אבל עכשיו זה יתחזק אצלו והוא יבין שלא רק הוא ה'מטומטם'.

אני מתנגד לכל אלו הטוענים שהדור של הילדים כיום הוא דור עלוב. הוא בעיני דור הרבה יותר מתוחכם. זהו דור שמבין את כללי המשחק טוב יותר מאתנו. אז מי אנחנו שנזלזל באינטליגנציה שלהם. מאידך גיסא, מי אמר שזה בסדר שהם לא תמימים. כשהיום אני נזכר בדבר החסידה שמביאה לעולם את התינוקות, אני נזכר גם שלא הייתי תמים להאמין שיש כזו חסידה. אבל בכל זאת, הבנתי כבר אז שיש דברים שהצניעות והתמימות נכונים ויפים להם.

"כשתגדל תבין"- לא פעם ולא פעמיים היינו שומעים את זה מאבא ואימא. אפילו לבני הזקונים שביננו יצא לשמוע זאת מאחינו הגדולים. ואנחנו, הפנמנו. הפנמנו שלא הכל אנחנו צריכים לדעת. שיש דברים שיחלחלו נכון יותר עם הזמן. והזמן מצדו, הוא יעשה את שלו.

אני לא חושב שהפסטיגל הזה פסול, אגב, אני בטוח שיש בו עוד מסרים טובים ונכונים שיבהירו ברור יותר "עזבו אתכם מסלפי, ותתחילו לשים דגש ל'ביחד'". כמו כן, אני חושב שבתור הורים ומלווים אחראים, יהיה כדאי לנו לבדוק שהילד באמת הבין את המסר.

וחשוב לי לציין, אם אתם לא הבנתם משהו, תשאלו את הילד, הוא בטוח יידע לתת לכם תשובה.

שלכם,

איתי.