הקרב הסוער על רבנות ירושלים הגיע לתחנתו הסופית, עם היבחרם של הרב אריה שטרן לרב הראשי האשכנזי ושל הרב שלמה עמאר לרב הראשי הספרדי. בחירה מעולה וראויה.
וכעת – לכמה תובנות ממה שהיה ומהתוצאה.

1. כל תהליך הבחירה הזה, היה מביש, לא הוסיף כבוד לתורה ולומדיה.
2. הפוליטיקה (בצד המלוכלך שלה) שיחקה כאן תפקיד מרכזי. הן בהתנהלות החרדית לנסות ולעכב את הבחירות  דרך בג"צים ושאר תרגילים כדי שהרב שטרן, מועמד הציונות הדתית יעבור את גיל ה-70 (בחודש הבא) כך שלא יוכל להגיש מועמדות, והן במקח-וממכר הבין-סיעתי במאמץ להשיג רוב מבין חברי הגוף הבוחר. גם התקנות החדשות שהוציאו שר הדתות בנט וסגנו הרב אלי בן דהאן, שנתן להם את רוב הכוח בגוף הבוחר – היו חכמה פוליטית שלהם, ואולי בעיקר של יועציהם המוכשרים טל גן צבי, חיים פאלק ואבי לרנר. שאפו ליועצים ולבוסים. בהחלט הישג ראוי. (ואני הייתי בין הסקפטים. מודה).
3. אז מסתבר, ש'הבית היהודי' מתעסק לא רק ביו"ש, אלא גם בענייני ה'שטיבל'.
4. ש"ס של היום – זה כבר לא ש"ס של פעם. נשארו רק הזיכרונות. מה יהיה בקדנציה הבאה, אם נתניהו (בהנחה שייבחר) ייצרף אותם לקואליציה? יהיו שווים יותר, אבל נראה שתם עידן הש"סיזציה של המדינה, גם ובעיקר בענייני שירותי הדת. הרב בן דהאן וחבורתו יודעים לעשות את העבודה.
5. בחיים הציבוריים, אסור להיות 'חזיר'. על פניו, יכלו בנט ובן דהאן לקבל, לכאורה, רוב של הגוף הבוחר גם לרב שמואל אליהו הנחשב ל'יותר ציוני' מהרב עמאר (למה?), לו היו מתעקשים על זה. אני לא יודע אם לא התעקשו בגלל שהרב שמואל אליהו נמנה על זרם החרד"לניקים ו'תקומה', ומקורב לאורי אריאל פי מאה מאשר לבנט וחבורתו, (וכעת נחכה לנקם מצד החרד"לניקים ורבניהם בבנט ואיילת שקד?), או בגלל (ואני מעדיף את האופציה הזו) הגינות פוליטית מול ראש העיר ניר ברקת, שמשך שנים הרבה טען כי בעיר כמו ירושלים עם תושבים כה הטרוגניים, צריך להיות רב אחד ציוני ורב אחד חרדי (וזו הסיבה שבמשך עשר שנים לא התקיימו שם בחירות, כי אז החרדים היו חזקים פוליטית והם התנגדו לאחד ציוני), ועתה, למרות שלכאורה יכלו להביא שניים ציוניים, נהגו בשיוויוניות ובהגינות מול ראש העיר. בהערת אגב, מהיכרותי עם הרב עמאר, הוא ציוני בכל רמ"ח, אדם יקר משכמו ומעלה.
6. אין לי ספק כי שני רבנים אלה, הרב שטרן והרב עמאר – לא ייספקו כותרות שליליות על מאבקים ביניהם (כפי שלצערי מתרחש היום בפתח תקווה נוכח התנהגותו המחפירה של הרב אטיאס – ראו כתבה נפרדת באתר), ובכל זאת, אולי כבר הגיע הזמן, שייבטלו את כפילות הרבנים הראשיים (מכאן ולהבא) ויסתפקו ברב אחד?

ושאלה הלכתית. רב פלוני, תלמיד חכם עצום, ירא שמים וכל המעלות, אימו ממוצא הונגרי (אשכנזי), ואביו ממוצא מרוקני. על איזה 'משבצת' הוא יכול להתמודד. רב ראשי אשכנזי או רב ראשי ספרדי. ואולי יכול לרוץ גם לפה וגם לפה? תיקו.

(התמונה: מעמוד הפייסבוק של הרב עמאר)