"אני לא רוצה שיחזירו אותנו לימי מש"ק הדת. מתנגדי החוקה מבקשים להחזיר אותנו להיות גבאי בית כנסת". שטח יו"ר ′הבית היהודי′, השר נפתלי בנט, בריאיון ל′כיפה′, בימי ההתגוששות על חוקת המפלגה, את תפיסת עולמו.

הוא אולי לא רוצה להיות גבאי בבית הכנסת שלו, אבל בשבת הבאה ′לך לך′, באלפי בתי כנסת ברחבי המדינה ייפרדו בתודה מגבאי הקדנציה החולפת ויכניסו, אחר כבוד, את הגבאים החדשים.



תפקיד הגבאי, שרבים מנסים להתחמק ממנו, פעמים רבות הוא כפוי טובה. שהרי, בכל קהילה תמיד יימצאו מי שאינם מרוצים ממשהו. ועל מי יוציאו? על הגבאי המסכן, שעושה עבודתו בהתנדבות, מקדיש שעות לעסקי הציבור האלה, ובמקום תודה, לא אחת מקבל פנים חמוצות או וביקורות.

אז לטובת אלה שבקרוב ייכנסו לכהונה ראשונה שלהם כגבאי, להלן כמה טיפים, ככה מהבטן, או יותר נכון, מהסתכלות מהכסא המרופד בבית הכנסת על מגוון גבאים מכהנים בשנים האחרונות.

1. הפנימו כי קיבלתם עליכם עבדות ולא שררה. פעלו ברוח זו.
2. שימו לב לא רק לחברי הקהילה. קבלו במאור פנים, כוונו, הושיבו אורחים מזדמנים. קבעו גבאי או מתפלל מאיר פנים שיהיה אחראי על ′הכנסת האורחים′. אם תיווכחו שהאורח הופך למתפלל מתמיד, התעניינו בו. היכן גר, זקוק למשהו? דאגו שירגיש אחד מהחבורה. הזמנה למנה אחרונה אצל אחד מהחבורה יכולה לחולל פלאים. זכרו – מידתו של אברהם אבינו – מכניס אורחים. ועוד איזה אורחים היו הם. נראו כעובדי עו"ז.
3. גם בקהילה, הסתכלו שמאלה, הסתכלו ימינה, ראו אם יש גרושים/ גרושות/ אלמנים/ אלמנות/ רווקים מבוגרים/ רווקות מבוגרות – הם לא שקופים. לפעמים הם זקוקים לקצת יותר התעניינות ויחס. אל תשכחו להזמינם לאירועים הקהילתיים, וגם מהזמנתם לארוחת שבת, פה ושם, לא צריך להיבהל.
4. נוער, נוער, נוער. הם לא רק ′הילדים של′. הם גם עומדים בזכות עצמם. עשו כל מאמץ שהם ירגישו שייכים, תורמים, חלק מהקהילה. תנו להם תפקידים ועדיף עם יכולת החלטה שלהם. למשל, פלוני אחראי על סבב ה′אנעים זמירות′. למשל, נער בוגר אחראי על ′הכנסת האורחים′ בעת בר מצווה של מתפלל חיצוני. וכדומה. עדיף גם שרב הקהילה, או מגיד שיעור אחר, יעשיר אותם מידי שבת, תוך כדי שגורם להשתתפות פעילה שלהם בשיעור. אחרת, תוך זמן לא רק תמצאו עצמכם כמניין של קשישים, כשהילדים מתפללים (אם קמים בבוקר) בסניף, או לך תדע.
5. ספרי תורה – אם התברכתם במספר ספרי תורה, הכינו מראש, ועל דעת תורמי הספרים, לוח מדויק באיזה ספר קוראים מתי. עפ"י ספרי החומש, או שבתות בזה, ימי חול באחר, הקפידו שבימי הזיכרון של אלה שעל שמם נתרמו הספרים יקראו דווקא בספרים האלה, וכדומה. הקפידו גם לבטח את ספרי התורה.
6. ה′מישברכים′. קבעו עם הרב את הנוסח הקצר ביותר שאפשר. למשל, ′יברך את אשתו...ויוצאי חלציה′ (במקום לנקוב בשמות 12 הילדים. התוצאה אותה תוצאה – ברכת ה′ עליהם).
7. ′בעבור שנודר צדקה′ – שאלת את העולה לתורה לפני שנידבת אותו? וב′יזכור′, למשל, יש בעלי תפילה שמנדבים את כולם. ′בעבור שאנו נודרים צדקה...′ – מי הסמיך אותך? (זכים לאדם שלא בפניו, אני יודע, אך בכל זאת). אפשר לעשות את זה פשוט: ′בעבור שהעולה לתורה ציווה לברכם, בשכר זה הקב"ה..". או ′בעבור שהציבור מתפלל להחלמתם′ וכדומה.
8. ′יזכור′ – אם נפטרו חברי קהילה שלכם, הכינו דף מסודר עם שמותיהם ושמות הוריהם, ממנו יקריא החזן של ′יזכור′ את השמות. שהעסק יהיה מסודר, שכן העניין רגיש למשפחתם החברה בקהילה.
9. כספי ציבור – שקיפות, שקיפות, ועוד פעם שקיפות. הכל מתועד. אף פעם אל תקבל החלטות פה אחד (רק הפה שלך) בעניינים של כספי הציבור. אישור לסעיף 46 (הכרה בתרומות) יכול לסייע לך מאוד בגיוס תרומות לבית הכנסת. אם אין לכם אישור כזה – היוועץ ברו"ח או יועץ מס.
10. נשים, נשים, נשים. מה היינו עושים בלעדיהן. הסתיים העידן שענייני הקהילה נוגעים רק לגברים. דאג לעזרת נשים מכובדת ומטופחת, שיהיו בה מספיק סידורים וחומשים, דאג שיהיו שיעורי תורה לנשים, (ומה רע בכך שאשה למדנית גם תעביר מדי פעם שיעור לגברים ולנשים? – קבלו אישור של הרב...), וכן – צרפו נשים להנהלה. לא, הן לא יקבעו מי יתחזן, אבל תנו להן לטפל, למשל, במעשי החסד של הקהילה, למשל, באירועי התרבות של הקהילה. רק תרוויחו מכך. יש להן ערך-מוסף גבוה. מה שנקרא ′טאש′ נשי.
11. קשישים – הושיבו אותם בקרבת הבמה או תיבת החזן, כדי שיוכלו לשמוע ולעקוב. השתדלו להושיבם במקומות שהישיבה בהם נוחה ולא מחייבת לעבור כמה מתפללים בשורה עצמה. גאגו שיהיו מרווחים מספיק רחבים למקרה ואחד מהם מתנייע רק בכסא גלגלים. אם יש לכם קשישים בעלי מוגבלות במניין – דאגו גם בחוץ, במקום מוצל, לספסל עבור ה...פיליפיניות. בלעדיהן הקשישים לא היו מגיעים.
12. בעלי מוגבלויות – בידקו אפשרות להתקין רמפה כעלייה (נוספת) לבימת ספר-התורה, כדי שגם מרותקים לכסא גלגלים יוכלו לעלות לתורה. דאגו גם לסדר בעלייה למדרכה ליד בית הכנסת עלייה שתאפשר למתנייד בכסא גלגלים או ′קלנועית′ להיכנס ללא בעיה.
13. זמני התפילה. בד"כ מופיעים בלוח ההודעות שבפנים. נהדר. ומה על כאלה העוברים בחוץ, כשבית הכנסת נעול, ורוצים לדעת מתי ′מנחה′? עדיף שלו"ז התפילות והשיעורים יהיה גם מחוץ לבית הכנסת. במקום מוגן מגשם, כמובן.
14. לוח מודעות חיצוני – לא יעזור לכם כלום. מדביקי המודעות לא יפסחו על בית הכנסת שלכם. לכן, במקום שיכערו את קירות מבנה בית הכנסת או יתלו את המודעות על כל עץ רענן שבסביבה, התקינו, או דאגו שהעירייה תתקין לוח מודעות אסטטי בקרבת בית הכנסת.
15. קשר עם הקהילה – היום בעידן הדוא"ל, העניין הרבה יותר פשוט. לחלק מהקהילות יש גם אתר משלהן. נהדר. אלא, שלפעמים יש צורך בהעברת מידע דחוף. ח"ו על לוייה, למשל. לכן הכינו ′קבוצה′ במסרונים או בוואטסאפ לחברי הקהילה, כך שתמיד תהיו גמישים להעביר הודעות דחופות.
16. סעודה שלישית – אף אחד לא מגיע רעב ל′סעודה שלישית′. קיבעו ′תפריט סטנדרט′ מחייב. פשוט וזול, והנחו שאין לחרוג ממנו. אם ההוצאה גדולה בגלל ריבוי חברים, חלקו את ה′סעוד′ בין כמה חברים בעלי יורצאייט או, להבדיל, שמחות.
17. חלוקת סוכריות – בית כנסת בלא סוכריות לילדים, או שהוא לא בית כנסת, או שהוא בבית אבות. דאגו שיהיה לפחות ′סבא סוכריות′ אחד בבית הכנסת. אם הוא מבריז באחת השבתות (בר מצווה של הנכד, למשל), דאגו שיהיה לו מחליף לאותה שבת, כדי שהילדים לא יתבאסו. אגב, למען הסדר, עדיף ש′סבא סוכריות′ יישב בכסא שבצידי השורה, כדי שהעניין הזה לא ייהפך למטרד להרבה שכנים.
18. דבר תורה. לא בהכרח שכל המאריך (בדבר תורה באמצע התפילה) הריי זה משובח. יש כלל האומר שאם בחמש הדקות הראשונות לא הצלחת להעביר את המסר, לא תספיק לך גם חצי שעה. מה שכן, רוצים שיעור ארוך? אחרי התפילה. מי שרוצה יישאר, מי שרוצה – יילך.
19. עלונים – אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם. (גילוי נאות: הכותב הוא מייסד, עורך ושותף ב′שבתון′). אי אפשר איתם – כי חלק מהמתפללים נוברים בהם בזמן התפילה, ובית הכנסת נראה לפעמים כספרייה, ולא כמקום תפילה. אי אפשר בלעדיהם – כי הם הפכו להיות חלק מהווי בית הכנסת, ובזכותם רבבות, אם לא מאות אלפים, קוראים קצת על פרשת שבוע ודברי תורה מחכימים (לצד העיון במודעות...). למבקרי העלונים אשיב, כי העלונים הפכו ל′מרביצי התורה′ הכי דומיננטיים בציבור שלנו מבחינת ההיחשפות (ולא אכנס כאן לטענה נגד מודעות על טיולים לחו"ל, קריאת מודעות בשבת וכדומה). להגנת העלונים גם אומר, כי בדרך כלל, אלה שבאמת מתפללים כמו שצריך, לא יתעסקו בעלונים בזמן התפילה. אחרים, עדיף שיקראו – מאשר שיידברו. הפתרון הטוב לטעמי: כגבאי – חלקו את העלונים רק בסוף התפילה. ככה, שמי שירצה יקח אותם לביתו, וכך גם אשתו תוכל לקרוא וליהנות...
20. השקט בתפילה. נקודה כאובה שבמקומות ′מועדים′ אף תרופה לא עוזרת. במקום שאתה כגבאי תיכנס לתקלים עם הדברנים, מנה את אחד החברים היותר מקובלים בקהילה, אדם נעים הליכות וסבלן, שייקח על עצמו את המטלה הלא נעימה אך החשובה הזו של להביא שקט בתפילה. שיקח ′אחד על אחד′ את הדברנים הגדולים לשיחה חברית בנושא. (אגב, אולי גם הרב יכול לעשות זאת). את החבר התורן שכל שלוש דקות מוציא מהבטן שאגת "שששש", "נוווו" ודומיהן – נסו לנטרל. הנהימות האלה אינן תורמות לשקט ורק גורמות למבוכה.

 
שתהיה לך קדנציה נעימה. וזכור, גם על מרדכי מהמגילה נכתב: "רצוי לרוב אחיו". רוב – ולא כל. אז אל תיקח ללב.