אז זהו, הרבנים הראשיים לפתח-תקווה יישרו את ההדורים.

כזכור, בעת ששהה הרב מיכה הלוי באירופה, שם שהה שלושה-ארבעה בשליחות הרבנות הראשית לישראל (משהו הקשור לכשרות האווזים המפוטמים), כינס עמיתו הרב אטיאס את משגיחי הכשרות והודיע להם כי מעכשיו גם הוא אחראי על ענייני הכשרות בעיר (בניגוד לחלוקת האחריות בינו לרב הלוי בעת שנכנסו לתפקידיהם) ודרש מהם למסור לו דוחות ולפעול על פי הנחיותיו. החברים שם היו המומים, אבל 'מורא רבו', מה לעשות.

בדיקה שערכנו האם הרב אטיאס עידכן את עמיתו, הרב הלוי, האחראי על הכשרות, על כוונתו לעשות את ה'מחטף' הזה, העלתה כי ממש ממש לא.

מי שכזכור לא אהב את התרגיל הזה הוא מ"מ ראש העיר, עו"ד איציק דיעי, שבתגובה ניטרל, למעשה, את כוח פעולתו של איש אמונו של הרב אטיאס, הרב אמסלם, בכל הקשור לבינוי המקוואות בעיר. דיעי הורה לחברת חל"ד, הבונה את המקוואות, כי מעתה לא הרב אמסלם הוא המפקח ההלכתי על המקוואות אלא נציג של מינהל ההנדסה, בראשו דיעי עומד. בחברת חל"ד אף זימנו את הרב אמסלם והודיעו לו על כך רשמית.


כדי שלא להחזיק אתכם במתח, עם שובו של הרב מיכה מאירופה, ישבו שני הרבנים הראשיים לאם-המושבות, הרב בינו אטיאס והרב מיכה הלוי, ובאופן ממש לא מפתיע, סיכמו כי היחסים הקורקטיים שהיו ביניהם קודם לניסיון המחטף הזה, יחזרו להיות קורטיים, וכל אחד מהם יתעסק בתחומים 'שלו'. הרב הלוי בענייני הכשרות, הרב אטיאס בכל השאר (נישואין, מקוואות וכדומה). דיעי, אגב, עוד לא החזיר לרב אמסלם את הטיפול במקוואות...

באווירה פייסנית זו, התכנסו חברי הנהלת המועצה הדתית (ביוזמת ועד העובדים) לישיבת פרידה עם סיום הקדנציה שלהם (כן, הגוף הזה התפזר השבוע מכח החוק, מי שנשאר בינתיים הוא היו"ר איזנטל, עניין של עוד כחודשיים – וזהו), שכל כולה הייתה נופת צופים.

פתח הרב אטיאס, שהרגיע את הנוכחים בהודיעו כי העובדה במועצה הדתית וברבנות תמשיך להתנהל תוך תיאום מלא בין שני הרבנים הראשיים ובשיתוף פעולה מלא ביניהם, כאשר חלוקת התפקידים תישאר כשהייתה (לפני המחטף. מ.ז), כלומר, כשרות – הרב הלוי, השאר – הרב אטיאס. (למתעניינים: הרב אטיאס לא הסביר מדוע שבוע קודם לכן חשקה נפשו בענייני הכשרות. לכותב שורות אלה יש הרושם, שהרב אטיאס התרגז מכך שבריאיון שנתן הרב הלוי לאחד העיתונים, הוא התייחס לא רק לנושאי הכשרות שבעיר, אלא גם לתחום או שניים שבאחריות עמיתו...אז עמיתו חיכה להזדמנות להעמידו על מקומו...).

הרב מיכה הלוי ברך את העובדים על שבתקופתם נבחרו שני רבנים ראשיים לעיר המשלימים האחד את השני "כמו שתי כליות המשלימות זו את זו..." – (ציטוט), והוסיף כי יחסיהם מהווים דוגמא ומופת לערים אחרות, "בניגוד לשמועות שהופצו לאחרונה" (וגם זה ציטוט מדברי הרב....).

יו"ר ועד העובדים, ינון פרסיק, הזכיר למי מהנוכחים ששכח (בטוח שלא היה שם אף אחד ששכח) את התקופה המבישה של המועה"ד בתקופה ששמעון ביטון עמד בראשה, תקופה שלהגדרתו הייתה: "כאוס ששרר כמו בדור המבול ובדור הפלגה כשערכים, אינטרסים אישיים ואמוציות גברו על השכל הישר". גם הודה לחברי ההנהלה שנפרדו מתפקידם: הרב יעקב ורנר, הרב אליהו אורשלימי, יואל מוגמי ויהודית לנדאו. אגב, יהודית, שאינה נמנית על הסקטור הדתי, דיברה בהתרגשות על החוויה שהייתה לה להיות שותפה בניהול ענייני הדת בעיר.

היו"ר, פלטיאל איזנטל, העריף שבחים על המנכ"ל עופר אברהם והרב ורנר ברך בשם הפורשים.