רשויות המס אינן מטפלות כדבעי בכל הקשור למיסוי "מקובלים" וגופים שונים הנותנים הכשר בד"ץ למינהו. כך קובע מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדו"ח שפרסם אתמול.

להלן דבריו בנושא:

"שירותי הדת שנותנים רבנים כוללים עריכת חתונות, מתן שירותי כשרות ושחיטה, עריכת בריתות מילה, ייעוץ אישי ועוד. בישראל פועלים עשרות רבנים המכונים בפי העם "מקובלים". למקובלים ניתנים עבור שירותיהם תקבולים כספיים, וב"חצרותיהם" נמכרים תשמישי קדושה לסוגיהם. המקובלים, שחלקם צברו הון רב, טוענים כי הכנסותיהם הן בגדר מתנות או תרומות, ולכן אינן חייבות במס.



יש אוכלוסיות שאינן סומכות על ההכשר המוסדי הניתן מטעם הרבנות הראשית, ומעדיפות את המוצרים הנמצאים בהשגחת גופי כשרות פרטיים (להלן - בד"צים). בישראל פועלים יותר מ-20 גופי כשרות פרטיים, העוסקים לא רק במתן הכשר למזון, אלא גם במתן הכשר הלכתי בתחומים אחרים, כמו השקעות פיננסיות. פעילותם הכספית של גופים אלו נאמדת במאות מיליוני שקלים.

פעולות הביקורת
בחודשים אפריל-אוקטובר 2013 בדק משרד מבקר המדינה את טיפול רשות המסים בישראל (להלן - רשות המסים או הרשות) בחצרות הרבנים המקובלים ובבד"צים. הביקורת נעשתה ברשות המסים. בדיקות משלימות נעשו ברשם התאגידים, ברבנות הראשית וברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

הליקויים העיקריים

אי-הסדרת מיסוי ענף המקובלי
  בחוות דעת של הלשכה המשפטית ברשות מינואר 2003 נקבע בנוגע לאחד המקובלים כי תקבוליו מפעילות חצרו הן בגדר "הכנסה מעסק". בספטמבר 2003 חתמה הרשות עם מקובל זה על הסכם חריג שקבע כי בגין תקבוליו עד שנת 2002 ישולם סכום חד-פעמי של 20 מיליון ש"ח, כ-3% בלבד מהסכום שנצבר באותו זמן בחשבונות הבנק שלו. בהסכם צוין כי המקובל כופר בחבות המס שלו על הכנסותיו, וכי התשלום לרשות הוא "תשלום טובה" שמשלם "אחד מחסידי הרב". הסכם חריג זה פגע בטיפול בהכנסותיהם של כלל המקובלים.

  בשנת 2003 הנחתה מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה את הרשות להפיק לקחים מדרך פעולתה בבדיקת הכנסותיו של המקובל האמור, לקבוע עקרונות לחיוב המקובלים במס ולפרסם הנחיות בתחום זה. אולם עד למועד סיום הביקורת לא מילאה הרשות הנחיות אלה, למרות פרק הזמן הארוך שעבר מאז נתנו לה ולמרות חשיבות הנושא.
בשנת 2009 דרשה הרשות ממדגם של 29 מקובלים להגיש דוחות מס שנתיים והצהרות הון, ו-22 מהמקובלים אכן הגישו דוחות והצהרות כאלה . שמונה מהמקובלים שהגישו דוחות והצהרות כאמור טופלו ביחידה הארצית לשומה, אך רק עם ארבעה מהם נערכו הסדרי שומה; שאר 14 התיקים, שהתנהלו במשרדי שומה אחרים, לא טופלו שומתית .

ליקויים באיסוף מידע על בד"צים והסדרי מס חריגים עם תאגידים הפועלים כבד"צים
הבד"צים אינם כפופים לכללי אסדרה או שקיפות: מחיריהם אינם מפוקחים, וחלקם אינם מאוגדים והם אינם חייבים בדיווח למשרד לשירותי דת. לפיכך אין לרשויות המדינה מידע לגבי פעילותם והכנסותיהם. בהיעדר מידע כזה, היה מצופה מהרשות לאתר את עשרות גופי הכשרות הפרטיים ולהכלילם ברשת המס. ואולם הדבר לא נעשה.

נבדקו הסדרי מס חריגים בין שני משרדי שומה (ירושלים 3 וגוש דן) ובין חמש חברות ועמותות הקשורות לבד"ץ מסוים. הסכמים אלו כללו הכרה בהוצאות בהיקף מצטבר של עשרות מיליוני שקלים (החל משנת 2000), בלא שהחברות והעמותות המציאו אסמכתאות בדבר הוצאות אלה כנדרש בחוק. משמעות הסדרים אלו היא הקטנת מס החברות על רווחי חברות ועמותות אלה ומתן פטור מניכוי מס במקור למי ששולמו להם הכספים. בכך קבעו פקידי השומה מתווה של אפליית מס פסולה.

 כתובתם של חלק מגופים אלה היא בירושלים, אך על ההסדר החריג עמם חתם פקיד שומה גוש דן. ההסדרים נעשו ללא התייעצות ואישור של המחלקה המשפטית והמקצועית של הרשות.

משרד השומה ירושלים 3 התחיל לבדוק את תיקו של מנהל בד"ץ ב ואף זימן בשנת 2008 את נציגו לדיון שומות. בידי הרשות היה מידע משנת 2003 ממנו עולה כי בחשבונות הבנק של המנהל נמצאו כ-11 מיליון ש"ח. מידע זה נזנח ולא טופל עד לשנת 2007. בטיפול השומתי שנעשה לאחר מכן לא קיבל פקיד השומה את גרסת המנהל לגבי מקורם של כספים אלה. אולם אף שמשרד השומה דחה בשנת 2008 את הסברי המנהל, לא השלימה הרשות את בדיקותיה לגבי תיקו האישי ולגבי התאגידים הקשורים אליו, ולא בדקה את הקשר בין הגידול בהונו של המנהל ובין פעילות הבד"ץ.

אי-הכללת נותני שירותי הדת בתכנית העבודה
בספטמבר 2009 הורה מנהל הרשות דאז לסמנכ"ל שומה וביקורת לכלול את נותני שירותי הדת ברשת המס ולעדכנו. ואולם עד למועד סיום הביקורת לא בוצעה ההוראה ונותני שירותי הדת אף לא הוכללו בתכנית העבודה של משרדי השומה.
חשש להלבנת הון של מקובלים ובד"צים
משרד מבקר המדינה ביקש מהרשות לאיסור הלבנת הון מידע שנצבר אצלה בשנים 2014-2012 בנוגע למקובלים ובד"צים, על פי חוק איסור הלבנת הון ומימון טרור, התש"ס-2000. התברר כי קיים מידע על פעילות 11 מקובלים ושישה בד"צים המצביע על חשש להלבנת הון.

ההמלצות העיקריות
לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות והיועץ המשפטי לממשלה לתת את הדעת בנוגע למיסוי תרומה או מתנה שמקבל אדם ממי שאינו בן משפחתו ואף ליזום שינוי חקיקה ככל שיידרש - כדי להסדיר בין היתר את מיסוי ענף המקובלים.

על הרשות לפעול להכללת הבד"צים ברשת המס ובתכניות העבודה, כפי שנהוג לגבי כל הענפים הכלכליים במשק.

על הרשות לפעול לגביית מס גם מכלל נותני שירותי הדת כגון עורכי חופות, משגיחי כשרות, מוהלים וכדומה.

סיכום
רובו של ההון הרב שצברו כמה עשרות מקובלים לא מוסה. רשות המסים טרם קבעה מדיניות ברורה ולא הוציאה הנחיות לדרכי מיסוי ענף המקובלים וכן לא יזמה את הבהרת המצב המשפטי בעניין. הביקורת העלתה כי טרם הוסדרה סוגיית מיסוי המקובלים, אף שהצורך בכך עלה כבר לפני כ-15 שנים. כמו כן, לא נעשה די להכללה של הבד"צים ברשת המס, ואף שרבים מהם מאוגדים כחברות, הם מוסו באופן חלקי או לא מוסו כלל.

הפעילות הענפה של המקובלים והבד"צים מדגישה עוד יותר את הצורך לתקן את הליקויים שצוינו בדוח זה, כחלק מתפקיד הרשות לקיים מערכת מס שוויונית וצודקת, שבה כל נישום משלם מס אמת ולמנוע הפסד כספי רב לאוצר המדינה".