אמש, שני בערב, נהרג הקורבן ה-25 בציר הדמים – כביש ז'בוטינסקי, בחמש השנים האחרונות!!! ואצלנו? כאילו כלום לא קרה, כלום לא קורה, כלום לא יקרה.

לא צריך להיות חכם במיוחד לדעת שאם בחמש שנים נהרגו בציר המוות הזה 25 אנשים, הממוצע הוא חמש בשנה, ואין סיבה שאם משהו מהותי לא ישתנה בסדרי התעבורה שם, הנתון הזה יהיה שונה בחמש השנים הבאות.

הקורבן ה-25, הרב אלכסנדר (סנדי) זייפלר מקרית הבעש"ט בהדר-גנים, בטוח לא חשב לרגע כי הוא יהיה הקורבן הבא של ציר הדמים הזה. כך גם 24 הקורבנות שקדמו לו. הגיון פשוט: בדיוק ככה זה עלול לקרות לכל אחד מאתנו העובר בנתיב הדמים הזה. אנחנו או הקרובים לנו, ח"ו.

נו, אז מה?

כמה סיקור תקשורתי, עמודים שלמים בעיתונים, ועדות חקירה ומה לא – על כל חייל שנופל, ח"ו. ובצדק. כי כל אדם הוא עולם מלא. כל אדם, גם אזרח מן השורה שנופל בקרבות הכבישים ברחבי המדינה הזו.

25 הרוגים בכביש אחד, פה במרכז הארץ, וכולנו ממשיכים להתנהג כאילו זה לא נוגע לנו.

אז כן, זה כן נוגע לנו. אם על אפאעקקטע מילקי עשו כזה רעש סובב עולם, אז פה, על הדבר ה'קטן' הזה, שאנשים נופלים כמו זבובים, בכביש שתוכנן בידי בני אדם ושכללי התעבורה בו נקבעו על ידי בני אדם, אנחנו שותקים ולא עושים בלאגנים? הרי מישהו חייב להיות אשם בכביש המועד הזה. בין אם זה המתכנן, בין אם זה משרד התחבורה, בין אם זה העירייה, מישהו, שדמי אחיו לא צועקים אליו מן האדמה. ואנחנו – שותקים, כאילו כלום לא קרה, כלום לא קורה, כלום לא יקרה.

אז מה, לכל הרוחות, אנחנו כן יכולים לעשות? קודם כל להצטרף לקריאה של ראש עמותת 'אור ירוק' לסגור את הכביש הארור הזה לתנועה, עד שיוחלט אחרת. עלינו להפציץ את ראש העיר מזה ואת משרד התחבורה מזה בדרישה החד-משמעית הזאת.

עלינו לדרוש מהעירייה להתכנס עוד היום לישיבת חירום לשבור את הראש מה עושים, ואולי גם מה לא עושים. ככה, זה פשוט לא יכול להמשיך.

עלינו לפנות למבקר המדינה שייכנס כבר אתמול לבחינת המחדל הזה.

הייתי גם יוצא לציבור הרחב, כן ה'עמך', ב'קול קורא' להצעות כיצד ניתן לפתור את בעיית ציר הדמים הזה. לא כל התורה נמצאת אצל בעלי התעודות הרשמיות או העובדים בשירות הציבורי. זכורני, כי בעת שכיהנתי כראש מינהל ההנדסה בעירייה, ו'שברנו את הראש' מה עושים עם הכביש הזה, קיבלנו הצעה (ואף העלנו אותה למעלה למשרד התחבורה ולנת"ע), להציב על המדרכות שבצידי מסלולי הרכב בנת"צ, רגע לפני שהולכי הרגל יורדים לכביש לחצות אותו, גדר הנוסעת על מסילה, בגובה 2 מטר, גדר הנעה על מסילה בדיוק כמו דלת של מעלית. הגדר הזו תהיה סגורה כל אימת שלכלי הרכב יש 'ירוק' ועוד כמה שניות לאחר מכן (כדי שהרכבים יספיקו לעבור), כך שאף אחד לא יוכל לרדת לכביש כל עוד רכב נוסע עליו. נשמע טיפשי? נשמע אידוטי? לא יודע. למישהו יש רעיון טוב יותר?