חלפו הימים בהם כל נבחר ציבור בשלטון המקומי, עירייה או מועצה מקומית, וכן מנהלים בכירים בגופים אלה, הרגישו ופעלו כאילו הקופה ציבורית היא שלהם והם יכולים לעשות בכספים הציבוריים ככל העולה על רוחם.

לפני מספר שנים הכניס משרד הפנים לפעולה את 'הוועדה לחיוב אישי', שעם השנים, בעיקר תחת הנהגתו של השופט לשעבר זיילר ז"ל, הפכה ל'סדין אדום' לכל הבכירים ברשויות המקומיות. עשרות מהם, שלוועדה הגיע מידע/חשד (בד"כ ע"י יריבים פוליטיים) כי פעלו שלא בדיוק על-פי הספר, בין בשוגג ובטח במזיד – זומנו לשימוע בוועדה. על חלקם הושתו חיובים אישיים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים. כאמור, לא רק על דברים שבמזיד, אלא גם על אי הקפדה מדוקדקת בנהלים המחייבים.

חשוב לציין, כי חששם של עובדי ציבור אלה מזימון לוועדה הינו כה רב, עד שרבים בשלטון המקומי יודו כי במקרים לא מעטים הם יעדיפו לנקוט מדיניות של 'ראש קטן', יימנעו מסיכונים (לתועלת הציבור) שאלמלא הוועדה כן היו לוקחים על עצמם, והעיקר שלא להיות מוזמן לוועדה הזו, שכאמור בסמכותה להשית קנסות – חיובים אישיים כבדים על משרת הציבור. (שלא לדבר על אי הנעימות בלקרוא את שמך עם החשד לכאורה הזה מתנוסס במקומונים).

אבל כל מה שאמרנו לעיל על הבכירים ברשויות המקומיות, ממש ממש לא תופס ביחס לנבחרים בכנסת. ודוגמת מימון הבחירות – תוכיח.

גם לאחר בדיקת הספרים של המפלגות השונות בבחירות האחרונות, יצא מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בדו"ח חריף על כמה מהמפלגות, שבדיקתו העלתה כי התנהלו בכספי מימון המפלגות שלא כדין. עד כמה העניינים אצלנו מתנהלים כברפובליקת בננות, אפשר ללמוד מכך שרק תשע מתוך 17 המפלגות שהתמודדו באותן בחירות התנהלו כלכלית נכונה.

ה'כוכבת' הראשית (לשלילה) בדוח של מבקר המדינה הייתה 'הבית היהודי', לגביה קבע המבקר כי היא מסרה למשרדו מידע חסר באשר להוצאות של 9.6 מיליון שקל (!!!) כך שלקביעתו: "לא ניתן היה לוודא כי מלוא ההוצאות נכללו בחשבונותיה". המבקר קנס את 'הבית היהודי' ב-380 אלף שקל שייגרעו מהכסף שקיבלה מהמדינה. (בהערת אגב, אין זה הקנס הראשון שמבקר המדינה מפיל על 'הבית היהודי'. נפתלי בנט נקנס לאחר הפריימריס ב-65 אלף שקל לאחר שלא דיווח לכאורה בפירוט הוצאותיו לפריימריס על שכירת חוקר פרטי נגד קודמו בתפקיד, זבולון אורלב ועל ניסן סלומיאנסקי וניסה לכאורה להטיל את מימון החוקר הפרטי על תקציב המפלגה).

'הבית היהודי', אגב, הוציא על הבחירות לכנסת כ-18 מיליון שקל (מזה כ-12.3 מיליון על פרסום והסברה), בעוד ההכנסות ממימון מפלגות עמדו על כ-12 מיליון שקל. גירעון של כ-6 מיליון שקל, שמן הסתם גדל בבחירות לרשויות המקומיות, שם (להבדיל מהכנסת), 'הבית היהודי' לא נחל הצלחה גדולה. 'הבית היהודי' הגיב לדוח המבקר: "הבית יהודי זינק בבחירות האחרונות ממפלגה על סף הכחדה למפלגה מובילה בת 12 מנדטים. אנחנו מכבדים את מבקר המדינה, לומדים את הדוח ונפיק לקחים בהתאם".

חמש מפלגות נוספות שזכו לדוח שלילי ממבקר המדינה היו: עוצמה לישראל, עם שלם, צדק חברתי, כולם חברים ו-חיים בכבוד. מה שמלמד, שהמפלגות הוותיקות יותר, כבר למדו שלא לסטות בגדול מההנחיות.

ומכיוון שרבים מקוראינו, מן הסתם, בחרו ב'בית היהודי', דומני כי לא תהיה זו דרישה מוגזמת שקברניטיה יידעו את הציבור על הלקחים שהם מפיקים מדוח המבקר ומה הם יישמו בעקבותיו בבחירות הבאות. שנית, וזה אולי חשוב יותר - לא צריך להיות חכם גדול להבין, שאם יטילו על ראשי המפלגות וגזברי הבחירות שלהן את אותו הדין והיחס שמטילה המדינה על נבחרי ציבור ברשויות המקומיות (ראו ועדת זיילר לעיל), בכל הקשור לסטייה מנהלים הקשורים לכסף ציבורי - יותר מסביר כי המפלגות יקפידו על הוצאותיהן לבחירות וההתנהלות הכספית שלהן (בעצם, שלנו), על קלה כבחמורה.

אלא, שבשביל זה צריך לשנות את החוק, ועוד לא קם חבר-הכנסת שיציע חוק שעשוי לסבך את ראש מפלגתו בחיוב אישי. ואולי עתירה של התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ, היא הדרך. במערכת הפוליטית רבים המעריכים כי נתניהו לא יצליח לשרוד עם קואליציה לעומתית שכזו, והאם יתרחשו עלינו בחירות חדשות לכנסת ב-2015 זו לא שאלה של אם, אלא של באיזה חודש.

האם לא נכון להיערך מראש – כבר עתה – בדרכים החוקיות, כדי לצמצם לחלוטין את אווירת ה'סמוך' בכל הקשור לכספי מימון מפלגות?