שלום חברי אתר פיתה!
נכון אתר מצויין?
אני התאהבתי.

אז אחרי שלפני שבועיים הצגתי לכם את עצמי, הגיע הזמן שנרד לפרטים הקטנים.

מידי פעם אשתף אתכם בדברים שעוברים עלי בתור גור נחייה לעתיד, והשבוע אספר לכם על הטיולים שלי בארץ ישראל.
בתור גור נחייה, אפשרי, רצוי ואפילו חובה עלי לטייל בארץ.

אני חייב לחוות את כל הגירויים האפשריים לפני שאני מקבל אדם עיוור ללוות אותו, כדי שחלילה לא אלחץ מאותם גירויים יחד איתו והוא יאבד את עצמו או חלילה ייפצע.

בשלבים הראשונים של האילוף שלי הסתובבנו מיטל ואני יחד עם המאלפים וגם הרבה לבד בסביבת הבית. הסתגלתי לאנשים, כלבים, חתולים ויונים (זה עדיין בתהליכים למען האמת...). כשקצת גדלתי יצאנו לכבישים מהירים ולאזורים עמוסים והתרגלתי לרעש של מכוניות, אוטובוסים ומשאיות, ובמיוחד לרעש של האופנועים האלה שחושבים שהכביש שייך להם.
היום, כשאני כבר גור בוגר, הגיע זמן להעלות הילוך.
החל מלפני חודש התחלתי לצאת רחוק רחוק מהבית, למקומות שמצריכים נסיעה באוטו או באוטובוס, ולפעמים אפילו שני אוטובוסים כמו אוניברסיטת אריאל.

בהתחלה נסענו לקניון. קניון סירקין למי שמכיר. קניון קטן וביתי שנראה לכאורה תמים אבל ממש ממש לא.
הייתי צריך להתמודד עם מעליות שקופות, מעקים שקופים והאתגר האמיתי- מדרגות נעות.

אז זהו... שלא הבנתי מה הסיפור הגדול. אמנם אני כלב דיי פחדן, אבל דווקא מהדברים האלה דיי התלהבתי. עלינו וירדנו עשרות פעמים, הסתובבנו לנו ליד המעקה, ואני נהניתי מכל רגע מהמיזוג והגודל של הקניון. לפי אלי המאלף את השיעור הזה עברתי בהצלחה יתרה.



בהמשך טיילתי עם מיטל גם בקניון קריית אונו, קניון הגבעה בגבעת שמואל, דיזינגוף סנטר, קניון עזריאלי ואפילו הצלחנו להיכנס לקניון הגדול, שבפעמים הראשונות שניסינו, העיפו אותנו משם באלגנטיות.
בחלק מהמקומות אפילו הסתובב מאחורינו מאבטח. רק לוודא שאני לא הורס את הקניון.
טוב, נסיך חמוד כמוני צריך שומר ראש, לא?
בחודש האחרון גיליתי שחוץ מכלי התחבורה שכבר זכיתי לראות ולנסות יש גם רכבת. מיטל ואני נסענו לבקר חצאי אחים שלי באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, ואפילו השתתפנו בשיעור משמעת קבוצתי עם עשרה כלבים!!!

בבן גוריון לא הייתי מיוחד. בכל פינה הסתובב לו איזה גור בגודל כזה או אחר עם וסט כמו שלי.
אז מה? לי הייתה חוויה מדהימה!
כמובן שהשיא היה המסיבוץ (מסיבת בוץ למתקשים) שעשינו אחרי השיעור משמעת. כולי הייתי שחור וחום ומלא עלים ודשא.
אל תדאגו. עד שהגעתי הביתה דאגתי להשאיר הכל לאורך האוניברסיטה והרכבת.
המקום האחרון שביקרתי בו היה ממש היום בבוקר. אלי הגיע והכריז שנוסעים לשוּק!
אף פעם לא הייתי בשוק ולא ידעתי מה עושים בשוק.
מה שבטוח זה- שחטפתי שוֹק!
איזה מראות, איזה ריחות, התמוגגתי!
אז התחלנו ללכת, ואז הגענו לדוכן הדגים. כאן כבר לא הייתי גיבור גדול, ונתתי ברקס מטורף. נלחצתי מהריח והמראה וממש רעדתי. לא ידעתי מה זה ואני גם לא יודע מה כל כך הציק לי בזה. מה שבטוח- זה לא היה כיף בכלל!

אז מיטל התקרבה, וגם אני, צעד צעד, כל פעם היא מצ'פרת אותי בגרגר טעים, עד שהגענו ממש קרוב לדוכן, מיטל שמחה מאוד, והמשכנו ללכת. עד הדוכן דגים הבא כמובן. ככה עברנו שוב ושוב ליד דוכני הדגים וכל פעם פחדתי קצת פחות.

אל תדאגו! אני בסדר גמור, ובדיוק בגלל זה אלי לקח אותנו לשם. עכשיו אני ומיטל נחזור לבקר שם שוב עוד כמה פעמים, ואני אפסיק לפחד מזה לגמרי.

בעז"ה בדוג בלוג הבא אספר לכם על ההתקדמות שלי J
אז כמו שאתם מבינים זו תקופה מאוד עמוסה. קניונים, שווקים וטיולים ארוכים.
אני עייף, אבל נהנה מכל רגע.

בשבת הקרובה אני ומיטל נחגוג חצי שנה ביחד!!
מעניין מה היא מכינה לי... נקווה שזה אוכל...
עד הפעם הבאה,

שארפ J